לפוסט בשבוע זה היו לי תוכניות אחרות אך באופן שהפתיע גם אותי בחרתי לשתף אתכם במכתב מרגש שקיבלתי מאבא של עומר (שם בדוי) (ילד עם אוטיזם בן 9 בתפקוד נמוך. ילד מקסים ומלא שמחה) והוא נוגע בחשיבות של רכיבה על אופניים אצל ילדים אוטיסטים. אז הנה המכתב כפי שהוא:

"מאיזושהי סיבה, חלמנו שעומר ירכב על אופניים בלי גלגלי עזר. האמת שכשהוא היה בן שנתיים הרופאים לא ידעו לומר אם ילך יום אחד, גם היום הוא הולך בצורה מסורבלת ומתקשה בהרבה פעולות בסיסיות, אבל רוכב על אופניים! (בלי גלגלי עזר). בשלוש שנים האחרונות שלי מביאה את השמש אל עומר ואלינו בשבע וחצי בבוקר, היא באה עם חיוך ואנרגיות שסוחפות וגורמות לילד שכל כך קשה להנעה פשוט ללכת אחרי השמש. לא שזה היה פשוט, שלי הקדישה חשיבה רבה כיצד לרתום אותו וכיצד לאזן כל מפגש ומפגש בין אתגר להצלחה. נשארנו איתה גם אחרי שהוא הצליח לרכב לבד, כי המפגש איתה בונה לו כוח, את היכולות הקוגניטיביות (דמיינו לכם ילד שחווה את העולם בקצב של הליכה איטית, חווה גירויים ומתחמק ממכשולים ב 20 קמ"ש!!!), אבל מעל הכל, המפגשים בונים לו את תחושת המסוגלות, האמונה בעצמו ואת הביטחון עצמי. שלי אנחנו מודים לך על זה שאת מביאה כל כך הרב אור ושימחה לעומר ולנו, יש לנו עוד הרב חלומות לעומר-שידע לשחות, שיצליח לטפס על קיר ואולי אפילו שיוכל לגלוש איתנו באיזה מדרון לבן (אשרי המאמין). עומר מכור לשלי ואופניים כי: לרכב על אופניים זה הכי קרוב לתחושה של ריחוף!"

 

מדוע הרכיבה על אופניים כל כך חשובה ותורמת לילדים מיוחדים? ובכן, ראשית הרכיבה על אופניים מפתחת את המודעות הסביבתית של הילד שהרי בזמן רכיבה בפארק בין אנשים ומכשולים יש צורך בריכוז לסביבה. שנית, העצמאות החזקה בה הילד חש תורמת לחיזוק הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות שלו. ולסיום החשיבות הפיזיולוגית. בפוסטים הבאים אגע בנקודות אלו ונוספות לעומקן.

כל ילד מיוחד יכול ויאהב לרכוב על אופניים לצידנו.