​

ההרצאה מיועדת להורים ואנשי מקצוע אשר מתקשים להניע את הילד וללמדו ורוצים ליצור מוטיבציה. כמו כן ההרצאה מיועדת לפסיכולוגים ואנשי מחקר המעוניינים להיחשף לשיטת טיפול המאגדת דגשים משיטות רבות ומעוניינים לשלב מחקר בנושא טיפול בילדים עם אוטיזם ואספרגר.

 

תוכן ההרצאה:

טיפול בילד מיוחד דורש מאיתנו ההורים והמטפלים לרכוש כלים ויכולות אשר אנו לא מורגלים בהם. היכולת לגעת בילד, ליצור מוטיבציה, גמישות מנטאלית, התמדה ולהניע אותו למעגלי תקשורת רבים מבוססת על שלושת המרכיבים הבאים: הקשר האישי, הספורט והתקשורת. אלו תלויים אחד בשני ומעשירים אחד את השני. בעזרת הבנת כל אחת מהנקודות ניתן יהיה לבנות משולש של קשרים ביניהם אשר ישפרו את חיי הילד ומשפחתו.

 

 

 

הקשר האישי - איך בונים אותו מתוך חיבור ואותנטיות

במה שונה הקשר האישי הנדרש עם הילד המיוחד מכל ילד רגיל? כיצד נגדיר מהו קשר אישי? כאשר אנחנו באים להציג את הקשר האישי עם הילד הכוונה היא לקשר אמיתי נטול דפוסי חשיבה ודעות קדומות. דוגמה למפגש ראשון אשר בונה קשר אישי ניתן לראות בסיפור זה: ניר,ילד מיוחד בן 7. במפגש הראשון אני לומדת עליו ועל עולמו דרך הסתכלות וסקרנות למרחב בו הוא גדל (חדרו, משחקיו,ויצירותיו, ועוד..) ולדרך בה הוא נע במרחב. באותו הזמן ניר מתבונן ומגלה עניין בי ובתגובות שלי שהרי לראשונה מזה זמן מישהו ממש מתעניין באהבות שלו (ללא קשר לרמת התפקוד שלו) ולא דורש ממנו דבר,  בו בזמן ניר מתבונן ומסתקרן. לאחר חצי שעה, ניר מצטרף אלי להתבוננות ולעשייה שאני כמטפלת עושה, ויחדיו אימצנו את אחד המתקנים בחדרו ליצור סביבת משחק.

מקרה זה של מפגש ראשון בא להדגיש את שלושת הנקודות הבאות בטיפול באוטיזם ואספרגר:

1. לא לדרוש בתחילת הקשר. הדגש הוא שאני לא דורשת דבר מהילד, הדבר נכון לכל קשר (אני ראשית מציעה לפני שאני דורשת). אני מעוניינת ללמוד מי זה הילד מה הוא אוהב, מה חשוב לו ומה אני יכול לעשות על מנת לקיים את אלו.

2. כנות. הם חכמים ורגישים מאוד, זאת אנו יודעים. כאשר ניגשתי לראשונה ליותם בהיותי מוטרדת עומדת חסרת עניין מולו הוא מיד חש אותי. התרחק ממני. אין ספק שזיהה את תחושותיי וזה לא היה נעים מבחינתו. הכנות שלנו מתבטאת בשקט הנפשי שאנחנו יכולים להביא למפגש. אין חשיבות אם זה מפגש ראשון או עשירי, כאשר אנו ממלאים עצמנו בילד אנו מיד משדרים את האהבה אליו והוא מרגיש שייכות, חוסר איום וביקורת. חשוב להדגיש כי אצל ילד שלא מדבר ניתן להרגיש את הכנות במבט, שפת גוף אשר מפגין ותנועתו במרחב.

3. התזמון. מה הוא הרגע הנכון להפגין התלהבות? מהו הרגע הנכון להתעניין ולגעת בו או בחפציו האישיים? מהו הרגע הנכון להציע לו משחק שיצרתי? ועוד.

אני תמיד אחכה לאור הירוק שיינתן מהילד. כיצד מזהים אור ירוק?

 

הספורט - אמצעי ומטרה

לעיתים ילדים מיוחדים (אוטיזם, אספורגר) מאופיינים בלקות בעיבוד החושי היא מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושים המגיעים מגופו או מסביבתו.

הילד מקבל מידע חושי כמו כל אחד אחר, גם הוא חווה תחושות הקשורות למגע (טפיחה על השכם), גם הוא חווה תחושת תנועה בקרוסלה בגן השעשועים, גם הוא מריח את הכריך. אך בשונה מאחרים, הילד שלנו עשוי לטעות בפירוש מידע זה או לא לעשות בו שימוש מותאם. כדוגמא, הילד שלנו עשוי להשתולל יתר על המידה בקרוסלה. עשוי לחוש חרדה גדולה מנביחה ידידותית של כלב.  אם לילד יש הפרעה בתחושה של מנח הגוף יש לו בעיות וקשיים עם דפוסי תנועה שיווי משקל , אם לילד יש דיספרקסיה (ליקוי בתכנון) הוא מתקשה בביצוע פעולות לא מוכרות. הספורט נוגע בדיוק בקשיים אלו ומשפרם בצורה מהותית. ככל שילדים צעירים חווים יותר התנסויות חושיות מוטוריות כך הם לומדים לתפקד בחיי היום  יום.מכאן שהפעילות הספורטיבית משמשת הן כאמצעי והן כמטרה.

במשך כ 15 שנה של עבודה עם עשרות רבות של ילדים ונערים למדתי שלאחר תהליך נכון ומותאם לרכישת מיומנות הרכיבה לדוגמה, כל אחד באופניו, הרכיבה הופכת לפעילות המועדפת והאהובה עליהם. אם נמשיך לקחת את הרכיבה כדוגמה לפעילות פיזית, מטרת הרכיבה במובן הפיזי גרידא היא שיפור כושרו הגופני שלי הילד, שווי המשקל, וויסות חילוף החומרים. במובן הקוגניטיבי והרגשי הרכיבה מלמדת מודעות לסובב, לתכנן את החשיבה ודפוסי התנהגות. הרכיבה מעצימה על ידי העלאת הביטחון העצמי, שחרור מחרדות וויסות, רוגע וכן בונה שילוב (רכיבה עם משפחה וחברים). פעילויות ספורט נוספות משרתות מטרות שונות וכן משמשות כאמצעים להעצמת הקשר האישי ולתקשורת מותאמת. הפעילות יחדיו מאפשרת ליצור אמון ועשייה ששונה מהשגרה ומהדרישות היומיומיות. בזמן הספורט ניתן לפתח את התקשורת בצורה גבוהה.

 

תקשורת - איך באמת מתקשרים אם ילד מיוחד

בהינתן שבנינו את תחילתו של הקשר האישי ויש ביכולותינו ליצור פעילות ספורט ומשחק משותף זה השלב בו רצוי להעמיק את התקשורת עם הילד ולבנות מעגלי תקשורת נוספים. בשונה מילדים רגילים, התקשורת עם ילדים מיוחדים מגוונת ושונה מילד לילד וכן בין רמות לקות שונות.   ישנם ילדים שיתקשרו בקלות בשפת הסימנים, זו מעודדת יצירת מעגלי תקשורת וכן דיבור. לדוגמה בזמן משחק ריצה השימוש בסימנים ״היכון, הכן, צא״ מיד מעודד את הילד לצאת בחדווה  לריצה משותפת בעוד שהכוונה במלל בלבד לא מניעה לפעולה של הילד. תמונות, מוסיקה, מגע, שירה, בובות יד הם דוגמאות נוספות לצורות תקשורת אשר מעודדות את הילד לקשר עין, הבעה ואפילו דיבור. לדוגמה בעזרת השימוש בבובות יד, לילדים קל יותר להביע את רצונם, לשלוף מילים המבטאות את תחושתם וזאת אצל ילדים ורבליים ולא ורבליים. היכולת לתקשר בצורה נכונה עם הילד מתבטאת ביכולת להבין איזו תקשורת מתאימה לו ומעודדת אותו וליצור מעגל תקשורת נוסף בכל מפגש.

 

שלושת נקודות אלו יוצרות את המשולש אשר בו כל נקודה מקושרת בצורה ישירה ומאפשרת את התקדמות בכל אחת הנקודות. השיטה שלי לטיפול בילדים בעלי אוטיזם ואספרגר בנויה על נקודות אלו והקשר ביניהם.

​